תואר הפרופסור נחשב לאחת הדרגות האקדמיות הגבוהות ביותר במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם, וגם בישראל. מדובר בתואר המשקף רמה גבוהה של מומחיות, מחקר ופיתוח ידע, ומוקנה לאנשים שתרמו משמעותית לתחום מחקרם. פרופסור עקיבא פרדקין מדגיש כי ההכרה בתואר זה היא מהלך שמתחייב מאמות מידה נוקשות ומדדים ברורים של מצוינות אקדמית.

דרישות לתואר פרופסור בישראל

לזכות בתואר פרופסור בישראל דורש תהליך ארוך ומורכב הכולל, בין היתר, ניסיון רב בהוראה, הישגים מחקריים בולטים ותרומה לשדה האקדמי. פרופסור עקיבא פרדקין מציין כי על מועמדים להציג הישגים מדעיים כמו מאמרים מפורסמים, שיתופי פעולה מחקריים והובלת כנסים בינלאומיים. חשוב להבין שהתואר נועד לאנשים בעלי תרומה משמעותית ולא רק לרמת הידע האקדמית שצברו.

הקריטריונים להענקת תואר פרופסור

מוסדות אקדמיים בישראל קובעים קריטריונים ייחודיים להענקת תואר פרופסור, ובכל אוניברסיטה יש ועדה ייעודית הדנה במועמדים. פרופסור עקיבא פרדקין מדגיש כי ההחלטה כוללת בחינה מעמיקה של תוצרי המחקר, התרומה החברתית, והיכולת להנהיג בתחום המדעי. הקריטריונים כוללים גם את היכולת לפרסם עבודות מחקר בעלות השפעה גבוהה בכתבי עת מובילים.

חשיבות המחקר וההשפעה האקדמית

תואר הפרופסור כולל גם אחריות רחבה להמשיך לפתח את התחום ולהשפיע על המחקר האקדמי. פרופסור עקיבא פרדקין מסביר כי פרופסורים נדרשים להמשיך בעבודות מחקר חדשניות, להנחות סטודנטים לתארים מתקדמים, ולשתף פעולה עם מוסדות בינלאומיים. הפעילות המחקרית, לדבריו, היא נדבך חשוב בתפקידו של הפרופסור בישראל ומהווה חלק מתרומתו למדע ולחברה.

תואר פרופסור כשלב בקריירה אקדמית

פרופסור עקיבא פרדקין רואה בתואר הפרופסור לא רק תואר אישי אלא צעד משמעותי בקידום ההשכלה והמחקר בישראל. עבור אנשי אקדמיה צעירים, מדובר בשלב המסמן מחויבות מקצועית להרחבת הידע והמשך התפתחות, שכן הפרופסוריות מהווה גם בסיס להכרה בינלאומית ולהרחבת אפשרויות הקריירה באקדמיה ובתעשייה.

התפקיד החברתי וההשפעה התרבותית של תואר פרופסור

מעבר להישגים האקדמיים, פרופסור עקיבא פרדקין מסביר כי לפרופסורים יש תפקיד חשוב גם בשיח הציבורי ובתרומה לחברה. באמצעות מחקר, כתיבת מאמרים והשתתפות בדיונים ציבוריים, הם משפיעים על הקהל הרחב ועל קבלת החלטות במדיניות הציבורית. השפעתם, לפי פרופסור פרדקין, חורגת מהתחום האקדמי וכוללת גם אחריות לתרום לשיח תרבותי והיסטורי.

סיכום

תואר פרופסור בישראל הוא מפתח להכרה ולהובלה אקדמית. פרופסור עקיבא פרדקין מדגיש את המשמעות הרחבה של התואר ואת החשיבות של המחקר והתרומה החברתית. הוא קורא לאקדמאים צעירים לשאוף למצוינות ולהמשיך לתרום לשדה האקדמי והחברתי.

The post תואר פרופסור בישראל: הדרך להכרה אקדמית appeared first on 2PhD.

תואר הפרופסור, המוענק בישראל על ידי מוסדות אקדמיים מובילים, הוא תואר מוערך ומכובד שמסמן את שיא המצוינות האקדמית. התואר מהווה הכרה בתרומתם המשמעותית של אנשי אקדמיה לשדה המחקרי והמדעי. פרופסור עקיבא פרדקין מדגיש כי מדובר בתואר המצריך מאמץ רב והשקעה מתמשכת הן בפן המחקרי והן בפן החינוכי, מתוך שאיפה להרחיב את הידע הקיים ולהוביל את התחום לקדמה.

הדרך לתואר פרופסור בישראל

ההגעה לתואר פרופסור היא תהליך ארוך ומאתגר הכולל שלבים רבים. פרופסור עקיבא פרדקין מציין כי מועמדים לתואר זה נדרשים להציג הישגים אקדמיים מוכחים, כמו פרסומים במאמרים מדעיים, וכן להיות בעלי ניסיון רב בהוראה ובהנחיית סטודנטים לתארים מתקדמים. הוועדה הממונה על הענקת תואר פרופסור מבצעת הערכה קפדנית של איכות המחקרים, ההשפעה שלהם על התחום, ויכולתו של המועמד להוביל שיח אקדמי ברמה גבוהה.

תואר פרופסור כתרומה לקהילה האקדמית והמדעית

פרופסור עקיבא פרדקין מדגיש כי אחד מתפקידיו המרכזיים של הפרופסור הוא לתרום לחקר מדעי ולהוביל מחקרים חדשניים. באמצעות הדרכה והנחיה של חוקרים צעירים, הפרופסור משפיע על דור העתיד של המדענים ומעניק להם את הכלים להמשיך ולפתח את הידע המדעי. תואר פרופסור משמש כעמוד תווך ביצירת קשרים אקדמיים בינלאומיים ובהובלת יוזמות מחקר משותפות עם מוסדות מחקר בארץ ובעולם.

תפקידו החברתי של פרופסור בישראל

מעבר לתרומה המחקרית, לפרופסורים בישראל יש תפקיד משמעותי גם במרחב החברתי והציבורי. פרופסור עקיבא פרדקין מדגיש את חשיבותם של אנשי אקדמיה בפרסומים הנוגעים למדיניות ציבורית והשפעתם על נושאים חברתיים ותרבותיים. הם פועלים כמעצבי דעת קהל ומשפיעים על קבלת החלטות בתחומים מגוונים, כולל חינוך, מדיניות בריאות ואיכות הסביבה.

האתגרים העומדים בפני פרופסורים בישראל

למרות היוקרה שבצעד זה, פרופסור עקיבא פרדקין מציין כי המסלול לדוקטורט ולתואר פרופסור מלווה באתגרים רבים. על החוקרים להתמודד עם דרישות גבוהות מבחינה מחקרית וניהולית ולהתמודד עם סוגיות של תקצוב מחקר והתחייבויות אקדמיות כבדות. פרדקין מדגיש את החשיבות של תמיכה ממסדית ואקדמית בתהליך המאפשרת את המשך הצמיחה האישית והמקצועית של אנשי אקדמיה אלו.

סיכום

תואר הפרופסור בישראל הוא הישג בעל חשיבות רבה הן לאקדמיה והן לחברה. פרופסור עקיבא פרדקין מתאר את הדרך להישג זה כאתגר ארוך המשלב מאמץ אישי ותרומה משמעותית לקהילה האקדמית והציבורית.

The post חשיבות תואר פרופסור בישראל והדרך להשגתו appeared first on 2PhD.

דוקטורט במשפטים הוא מסלול אקדמי מאתגר, המציע לסטודנטים את האפשרות להעמיק בנושאים משפטיים מורכבים ולהתמודד עם סוגיות חשובות במערכת המשפט. במהלך הלימודים, סטודנטים לדוקטורט מתמודדים עם אתגרים מגוונים, שמחייבים מהם לפתח יכולות מחקר גבוהות ולהבין את המשמעויות החברתיות והכלכליות של החלטות משפטיות. פרופסור עקיבא פרדקין מציין כי מדובר במסלול המשלב בין ידע תיאורטי לבין פרקטיקה משפטית.

אתגרים במחקר המשפטי

במהלך לימוד הדוקטורט, הסטודנטים נדרשים להתמודד עם אתגרים מרובים, כמו בחירת נושא מחקר רלוונטי, גיוס מקורות מידע אמינים, והבנה מעמיקה של החוקים והתקנות בתחום. פרופסור עקיבא פרדקין מדגיש את החשיבות של כישורים אנליטיים ויכולת לנהל מחקרים שיטתיים. אתגרים אלה יכולים להיות מרתקים, אך גם מכריעים, ולתמוך בפיתוח יכולות חשיבה ביקורתית.

אפשרויות קריירה

דוקטורט במשפטים פותח בפני בוגרי המסלול מגוון רחב של אפשרויות קריירה. פרופסור עקיבא פרדקין מציין כי בוגרי הדוקטורט יכולים למצוא את עצמם בתפקידי מפתח במגוון תחומים, כמו אקדמיה, משרדי עורכי דין, או מגזר ציבורי. הידע המשפטי העמוק והיכולות המחקריות מקנים להם יתרון משמעותי בשוק העבודה.

השפעה על מדיניות משפטית

מחקרים בדוקטורט במשפטים יכולים להשפיע על המדיניות המשפטית והחוקית. פרופסור עקיבא פרדקין מדגיש את חשיבותו של המחקר המשפטי בתהליך קבלת החלטות חוקתיות ומשפטיות. חוקרים בתחום יכולים להציע המלצות לשינוי חוקים, לפתח תובנות חדשות ולתרום להבנה עמוקה יותר של מערכת המשפט.

יתרונות הדוקטורט

לימודים לדוקטורט במשפטים מספקים יתרונות רבים, כמו הכשרה מעמיקה בכתיבת מאמרים אקדמיים, יכולת לערוך מחקרים איכותיים ויכולת לנתח נתונים משפטיים. פרופסור עקיבא פרדקין טוען כי הידע הנצבר יכול לשמש ככלי להצלחת הסטודנט לאחר סיום הלימודים.

סיכום

דוקטורט במשפטים מציע לא רק אתגרים מרתקים אלא גם הזדמנויות רבות להצלחה מקצועית. פרופסור עקיבא פרדקין מדגיש כי ההשפעה של מחקרים בתחום המשפט על החברה והמדינה יכולה להיות רבה ומשמעותית, ומקנה לבוגרי הדוקטורט יכולות שמאפשרות להם לתרום רבות למערכת המשפטית.

The post דוקטורט במשפטים: אתגרים וסיכויים בתחום המשפט appeared first on 2PhD.

מאת פרופסור עקיבא פרדקין

דוקטורט במשפטים נחשב למסלול האקדמי היוקרתי ביותר בתחום המשפטים, המציע לסטודנטים את ההזדמנות להעמיק בידע המשפטי ולהוביל מחקרים פורצי דרך. המסלול נועד להכין את החוקרים המובילים בתחום, אשר יוכלו לתרום לתיאוריה ולפרקטיקה המשפטית. פרופסור עקיבא פרדקין מציין כי דוקטורט זה מצריך שילוב בין הבנה מעמיקה של המשפט לבין יכולת לבצע מחקר מקיף ורב-תחומי.

חשיבות הדוקטורט במשפטים

הדוקטורט במשפטים מספק לא רק ידע תיאורטי, אלא גם כלים מעשיים הנדרשים לעבודה במקצוע המשפטי. פרופסור עקיבא פרדקין מדגיש כי הדוקטורנטים במשפטים נדרשים לפתח חשיבה ביקורתית ולהתמודד עם סוגיות משפטיות מורכבות. תכנית הלימודים מקנה לסטודנטים יכולות ניתוח גבוהות ויכולת ליישם את הידע בתהליכים משפטיים שונים.

מחקר אקדמי ויישומי

דוקטורט במשפטים מציע הזדמנות לבצע מחקר אקדמי שיכול להשפיע על המדיניות המשפטית והחוקית. לדברי פרופסור עקיבא פרדקין, חוקרים בתחום המשפטים מתמודדים עם שאלות מהותיות הנוגעות לזכויות האדם, משפט חוקתי, דיני חברות ועוד. המחקרים הללו לא רק מוסיפים ידע תיאורטי, אלא גם מסייעים לפיתוח חוקים חדשים ושיפוטים המשרתים את הציבור.

השפעה על עולם המשפט

פרופסור עקיבא פרדקין מציין שהדוקטורנטים במשפטים יכולים להשפיע על עולם המשפט בדרכים רבות. לאחר סיום הלימודים, בוגרי הדוקטורט יכולים לשמש כחוקרים, פרופסורים, או יועצים משפטיים, ולהשפיע על חוקים חדשים, דיני עבודה ודיני משפחה. הידע והניסיון שהם צוברים במהלך הלימודים מעניקים להם את הכלים להוביל שינויים משמעותיים בעולם המשפט.

התפתחות מקצועית

הדוקטורט במשפטים מספק לסטודנטים את האפשרות לפתח קריירה אקדמית ומקצועית בתחום המשפט. פרופסור עקיבא פרדקין מדגיש כי בוגרי הדוקטורט יכולים להשתלב בתפקידי מפתח באוניברסיטאות, במחקר ובתחום המשפט הפרטי והציבורי. השפעתם על הדורות הבאים של משפטנים היא עצומה.

סיכום

דוקטורט במשפטים מהווה הזדמנות ייחודית לפיתוח ידע משפטי מעמיק, שיכול לשפר את המערכת המשפטית. פרופסור עקיבא פרדקין מדגיש את חשיבות המסלול כקרש קפיצה למצוינות אקדמית ומקצועית, שיכולה להנחות את החוקרים להיות מובילים בתחום.

The post דוקטורט במשפטים: מסלול להעמקת הידע המשפטי appeared first on 2PhD.

מאת פרופסור עקיבא פרדקין

מסלול הדוקטורט בחינוך נחשב לאחד המסלולים היוקרתיים ביותר בעולם האקדמי, המשלב בין פיתוח מקצועי להתפתחות מחקרית. דוקטורט בחינוך מעניק לסטודנטים את הכלים להתמודד עם סוגיות מהותיות הקשורות להוראה, למידה ומדיניות חינוכית. לדברי פרופסור עקיבא פרדקין, הדוקטורט מאפשר לחוקרים להעמיק בסוגיות חינוכיות ולהוביל מהפכה של חדשנות בתחום.

חשיבותו של הדוקטורט בחינוך

פרופסור עקיבא פרדקין מדגיש את החשיבות הרבה של דוקטורט בחינוך להוראה ולחינוך במדינות רבות. בעידן שבו מערכות החינוך מתמודדות עם שינויים מתמידים, יש צורך במומחים בעלי ידע מחקרי מעמיק שיכולים לפתח פתרונות חינוכיים מודרניים ויעילים. על פי פרופסור פרדקין, תכנית הדוקטורט בחינוך מציעה לסטודנטים מגוון כלים מחקריים המאפשרים להם לפתח ידע חדשני ופורץ דרך.

תהליך המחקר בדוקטורט בחינוך

אחד המרכיבים המרכזיים בדוקטורט בחינוך הוא המחקר האקדמי המעמיק. לדברי פרופסור עקיבא פרדקין, הסטודנטים נדרשים לנתח ולחקור סוגיות שונות בתחום החינוך, כמו השפעת טכנולוגיות על חינוך או מדיניות חינוך בינלאומית. המחקר אינו רק מעמיק את הידע, אלא גם מפתח את יכולות החשיבה הביקורתית והיצירתיות של הסטודנטים, מה שמסייע להם לתרום לחברה ולמערכת החינוך.

פיתוח מקצועי ואישי

הדוקטורט בחינוך אינו מתמקד רק במחקר אקדמי, אלא גם בפיתוח מקצועי ואישי של הסטודנטים. פרופסור עקיבא פרדקין מציין שהמסלול מעניק כלים להתפתחות כאנשי חינוך מובילים, כמו גם את היכולת להשתלב בתפקידי ניהול ומדיניות. בזכות הידע הרב שרוכשים הסטודנטים בתהליך המחקרי, הם מתפתחים לאנשי מקצוע בעלי השפעה רבה בתחום.

סיכום

בסופו של דבר, דוקטורט בחינוך מהווה קרש קפיצה משמעותי עבור אנשי חינוך השואפים לפתח את הידע שלהם ולהשפיע על מערכת החינוך. לדברי פרופסור עקיבא פרדקין, דוקטורט זה לא רק מספק ידע עמוק, אלא גם משמש כאמצעי להתפתחות אישית ומקצועית.

The post דוקטורט בחינוך: מסלול לפיתוח מקצועי ומחקרי appeared first on 2PhD.

The post חוברת הדרכה לכתיבת הצעת מחקר ועבודת דוקטורט 2022 appeared first on 2PhD.

• כיצד יאתר החוקר את המדגם ובאיזו מידה תואם המדגם את אוכלוסיית המחקר ?
• כיצד יועברו השאלונים ? סדר העברת השאלונים לנבדקים מה יאמר לנבדקים, האם
  הובטחה האנונימיות ושמירת סודיות התשובות?
• האם יערכו תצפיות? כיצד?
• האם יאספו נתונים ומהיכן?
• החוקר יציין את כל הנושאים הטכניים הקשורים באיסוף הנתונים.
  ד. שיטות העיבוד הסטטיסטיות
  החוקר )במחקר כמותי בלבד( יציין באלו שיטות סטטיסטיות הוא מתכוון להשתמש לעיבוד
  הנתונים שיאספו.
  4 .רשימה ביבליוגרפית

The post מבנה הצעת מחקר לעבודת דוקטורט appeared first on 2PhD.

הרבה פעמים אנחנו מתבקשים מסטודנטים שלומדים דרכינו לעזור במציאת חומרים ביבליוגרפים לעבודת הדוקטורט שלהם ועל כן חשבנו, למה לתת לבן אדם דגים אם אפשר ללמד אותו לחפש חומר בעצמו?

בפוסט זה ריכזנו 6 טיפים שיעזרו לכם למצוא חומרים לסקירה הספרותית שלכם באינטרנט. חיפוש חומרים ביבליוגרפים, שנעשה נכון, ייקח לכם הרבה שעות בפועל ויכול להצטבר למספר חודשים ועל כן חשוב להיות סבלניים ופתוחים להקדיש לנושא את הזמן הראוי לו (היי, גם זה יכול להיחשב כטיפ).

1. חיפוש בגוגל:
2. תכנון של החיפוש- תכנון נכון של חיפוש המקורות הביבליוגרפים מתחיל מהגדרה נכונה של נושא המחקר, לדוגמא " הבדלים בין מטפלים בשיטות מבוססות דיבור לבין מטפלים ביצירה והבעה בביטוי והתמודדות עם תופעת ההעברה הנגדית" . אחרי שמגדרים את נושא המחקר כדאי לעשות רשימה של מילות המפתח לחיפוש- "העברה נגדית", "שיטות מבססות דיבור", "טיפול ביצירה", "ביטוי העברה נגדית" וכו. לאחר מכן אפשר להכניס את הרשימה הזו לקובץ אקסל ולעשות מעקב על המילים שכבר חיפשנו ואלו שעוד נדרש לחפש (ולסמן בכל פעם שאנחנו מסיימים ביטוי מסוים). החיפוש המדוקדק ביותר שכנראה יניב את התוצאות המדייקות יותר יהיה שילוב של מספר מילות מפתח ועל כן כדאי לבצע גם מעקב של השילובים השונים. כל מאמר שנמצא, נכניס אותו לרשימת המאמרים הרלוונטיים עבורנו, לקריאה מאוחרת יותר.
3. מילים נרדפות- פעמים רבות אנשים מסתמכים על המילות המפתח כפי שהוצגו בנושא המחקר ועל כן מצמצמים חלק נכבד מהחומרים הקיימים. ייתכן מאד שכותבים אחרים של אותו נושא השתמשו במילים נרדפות, לכן אחרי הכנת רשימת מילות המפתח הבסיסיות, ננסה להגדיל אותה בעזרת מציאת מילים נרדפות. למשל לביטוי "בית הורים" בגוגל נכון להיום ישנם 13,000,000 תוצאות, לביטוי "דיור מוגן" 398,000 תוצאות ולביטוי "בית אבות" ישנם עוד 2,620,000 תוצאות. חיפוש של אחד הביטויים יקטין משמעותית את החומרים שניתן למצוא (למרות שפעמים רבות ישנה חפיפה בין המקורות).
4. צמצום החיפוש בגוגל- על מנת למצוא את המאמרים, הספרים, הידיעות, הכתבות וכו' הרלוונטיים ביותר כדאי לצמצם ככל הניתן את החיפוש במנוע החיפוש. כך שאם תחילה אני מעוניין בכתבות בעברית בשנה האחרונה ניתן לעשות זאת, או אם מצאתי מספיק אתרים וכתבות ועכשיו אני רוצה למצוא משהו מוסמך יותר אפשר להגדיר את החיפוש לקבציPDF בלבד. כמובן שכל צמצום כזה של החיפוש יניב לי פחות תוצאות אולם אלו יהיו ממוקדים יותר על החיפוש שלי. הדרך הנכונה היא להתחיל את החיפוש מחיפוש מדוקדק מאד ועם הזמן להרחיב אותו.
5. מילות חיפוש שליליות- לפעמים כשאנחנו מחפשים את מילות המפתח שלנו, רבות מהתוצאות כוללות מילים ספציפיות שאנחנו יודעים שאם הן מופיעות אז המאמר, כתבה, ידיעה היא לא רלוונטית. במקרה כזה נוסיף את המילים האלה כמילות חיפוש שליליות.
6. ​דילוג בין מאמרים- טיפ זה הוא אחד החשובים בפוסט. לרבים מהמאמרים המפורסמים ברשת (וגם כאלו שלא ברשת) יש רשימה ביבליוגרפית עליה הם נשענים, ויש סיכויים טובים שמאמרים אלו רלוונטיים גם לנו. על כן, אחרי שסימנו מאמר כרלוונטי אנחנו "נדלג" למאמר אחר מאותה רשימה ביבליוגרפית וממנו "נדלג" לעוד מאמרים רלוונטיים. בצורה כזו ניתן להגיע להרבה חומר רלוונטי עבורנו.
7. ביצוע החיפוש מאותו מחשב- כידוע, כאשר אנחנו נכנסים לעמוד כלשהו באינטרנט דרך מנוע חיפוש, אותו עמוד נצבע בצבע סגול (ולא כחול כפי שהיה תחילה). ע"י התכונה הזו אנחנו יכולים לדעת כבר באילו עמודים כבר ביקרנו ולא להיכנס אליהם שוב. באותה נשימה גם נזכיר שלא כדאי לנקות cookies (עוגיות) כי במידה ונעשה זאת ייעלמו גם הסימונים.
8. Google Alert- תוסף זה של גוגל מאפשר לנו לקבל תזכורת בכל פעם שהביטוי שאנחנו מחפשים מוזכר ברשת. בשימוש בgoogle alert נוכל לדעת אם ישנם חידושים עליהם אנחנו צריכים לדעת ונוכל להתייחס אליהם בעבודת הדוקטורט שלנו
9. ספריות אוניברסיטאיות- ניתן להיכנס לאונ' בארץ (בחינם או בתשלום סמלי שווה לכל נפש של, בערך 20 ש"ח) ולהיעזר במידעניות בספריה שיכולות לבצע איתנו חיפוש בפועל כמו גם להמליץ לנו על דרכי פעולה נוספות בחיפוש חומרים אקדמיים
10. מאמרים/ ספרים/ מחקרים בתשלום- ישנם הרבה חומרים איכותיים אשר לא ניתן לגשת אליהם ללא תשלום. אנחנו, הישראלים, צריכים להתגבר על היצר הטבעי שלנו של לנסות להשיג חומרים כאלו בחינם ולשלם בעבור אותו מקור. ברור שלפני הקנייה חשוב לעבור על ראשי הפרקים שבד"כ כן ניתנים ללא תשלום ועל התקציר ולראות שהמקור אכן רלוונטי. חשוב לזכור שכל מקור כזה הינו פוטנציאל למקורות רבים על ידי שימוש באסטרטגיית ה"דילוג".

יש לך טיפים נוספים לחיפוש חומרים באינטרנט? שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.

The post 6 טיפים לחיפוש חומר אקדמי באינטרנט appeared first on 2PhD.

בפעם האחרונה שבוצעו ניתוח ופילוח מעמיקים של הסטודנטים וסגל אקדמי, הייתה לנו סיכה נעוצה בחודש ספטמבר 2009 (אז עוד השתמשנו ביומנים קשיחים) ועל כן הנתונים הכי עדכניים שיש למדינת ישראל הם מלפני 4 שנים. אם מישהו היה מגיש דרכינו לאונ' מחקר שבוצע לפני 4 שנים לא היינו מקבלים אותו, אבל מה שמותר למורה לא תמיד מותר לתלמיד.

להלן סיכום המחקר:

• סה"כ סיימו את לימודיהם בשנת הלימודים 33,600 דוקטורים (39.28% מהם נשים).
• 28.27% מהבוגרים, סיימו את לימודיהם כשהם מתחת לגיל 44, ואילו 10.7% סיימו את לימודיהם בעודם בין הגילאים 65-70.
• מספרי המסיימים הגדול ביותר נרשם בתחומי מדעי הרוח (19.2%), בעוד שבהנדסה ואדריכלות 10.2% (ביחד).
• התחום היחיד בו מספר הנשים בקרב המסיימים גדול ממספר הגברים בו הוא מדעים ביולוגיים – 52.4% לעומת 47.6%.
• 6,700 מהבוגרים (בכלל התחומים) הינם ילידי בריה"מ לשעבר, כמעט משליש מבוגרי דוקטורט ילידי הארץ (17,700).
• משך הלימודים הממוצע שבילו בוגרי התואר הינו 5 שנים, עם כי בוגרים אשר מימנו את לימודיהם בעצמם (ללא מלגה) מורידים את הממוצע הזה).
• שביעות הרצון מהעבודה של בוגרי תואר שלישי הינה גבוהה מאד (86.5%) למרות שרק 59.2% מהם מרגישים שיש להם הזדמנות לקידום.
• 50.5% מהבוגרים עוסקים בניגוד למנהל הציבורי אליו מגיעים רק 7.4% מהבוגרים.

איך נראים המספרים הללו כיום? שתף אותנו בדעתך ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.

The post התפלגות בעלי דוקטורט בישראל appeared first on 2PhD.

מתעניינים רבים שואלים אותנו את השאלה הזו, כנראה מתוך האתיקה הפנימית שלהם שאומרת "כתבתי וחקרתי את הנושא הזה, אני מתחיל מנקודת פתיחה טובה יותר מאשר מישהו אחר". לשמחתנו דוקטורט הוא לא תחרות ולכן אין בעיה להסתמך על מקורות מידע, תיאוריות ורעיונות בהם השתמשת כבר.

למען האמת, במקרה כזה, יש לכתוב ש"מחקר זה (הדוקטורט) נכתב בהמשך לעבודת התיזה/ הסמינריון שכתב החוקר בשנת XXX במסגרת התואר השני שלו בYYY". מהלך זה יכול לתת לחוקר "נקודות" בעת שיפוט העבודה שלו מפני שהשופט יוכל לראות שהחוקר מתמקצע בתחום הזה.

כשחושבים על זה, מאד הגיוני שנושא הדוקטורט יהיה דומה/ זהה לנושא בתזה/ סמינריון – הגיוני שאם מישהו מתמחה במיסוי בינלאומי וחקר את הנושא בתואר השני שלו ירצה לחקור אותו גם במסגרת הדוקטורט (כנראה שאותו אדם גם עוסק באותו תחום), ולאו דווקא עושה את המהלך מטעמי עצלנות/ חסכנות. באותה נשימה נגיד, גם שיש אנשים שממש מתעקשים לא לחקור את אותו הנושא בגלל שרוצים קצת לגוון ולעסוק בנושאים אחרים.

מיותר לציין שרמת המחקר והעמקה בנושא הינן שונות כמו גם הדרישות מהסטודנט, כאשר ממשיכים את התיזה לדוקטורט.

חושב אחרת? שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.

The post האם אפשר להמשיך את נושא התיזה לדוקטורט? appeared first on 2PhD.