• כיצד יאתר החוקר את המדגם ובאיזו מידה תואם המדגם את אוכלוסיית המחקר ?
• כיצד יועברו השאלונים ? סדר העברת השאלונים לנבדקים מה יאמר לנבדקים, האם
  הובטחה האנונימיות ושמירת סודיות התשובות?
• האם יערכו תצפיות? כיצד?
• האם יאספו נתונים ומהיכן?
• החוקר יציין את כל הנושאים הטכניים הקשורים באיסוף הנתונים.
  ד. שיטות העיבוד הסטטיסטיות
  החוקר )במחקר כמותי בלבד( יציין באלו שיטות סטטיסטיות הוא מתכוון להשתמש לעיבוד
  הנתונים שיאספו.
  4 .רשימה ביבליוגרפית

הרבה פעמים אנחנו מתבקשים מסטודנטים שלומדים דרכינו לעזור במציאת חומרים ביבליוגרפים לעבודת הדוקטורט שלהם ועל כן חשבנו, למה לתת לבן אדם דגים אם אפשר ללמד אותו לחפש חומר בעצמו?

בפוסט זה ריכזנו 6 טיפים שיעזרו לכם למצוא חומרים לסקירה הספרותית שלכם באינטרנט. חיפוש חומרים ביבליוגרפים, שנעשה נכון, ייקח לכם הרבה שעות בפועל ויכול להצטבר למספר חודשים ועל כן חשוב להיות סבלניים ופתוחים להקדיש לנושא את הזמן הראוי לו (היי, גם זה יכול להיחשב כטיפ).

1. חיפוש בגוגל:
2. תכנון של החיפוש- תכנון נכון של חיפוש המקורות הביבליוגרפים מתחיל מהגדרה נכונה של נושא המחקר, לדוגמא " הבדלים בין מטפלים בשיטות מבוססות דיבור לבין מטפלים ביצירה והבעה בביטוי והתמודדות עם תופעת ההעברה הנגדית" . אחרי שמגדרים את נושא המחקר כדאי לעשות רשימה של מילות המפתח לחיפוש- "העברה נגדית", "שיטות מבססות דיבור", "טיפול ביצירה", "ביטוי העברה נגדית" וכו. לאחר מכן אפשר להכניס את הרשימה הזו לקובץ אקסל ולעשות מעקב על המילים שכבר חיפשנו ואלו שעוד נדרש לחפש (ולסמן בכל פעם שאנחנו מסיימים ביטוי מסוים). החיפוש המדוקדק ביותר שכנראה יניב את התוצאות המדייקות יותר יהיה שילוב של מספר מילות מפתח ועל כן כדאי לבצע גם מעקב של השילובים השונים. כל מאמר שנמצא, נכניס אותו לרשימת המאמרים הרלוונטיים עבורנו, לקריאה מאוחרת יותר.
3. מילים נרדפות- פעמים רבות אנשים מסתמכים על המילות המפתח כפי שהוצגו בנושא המחקר ועל כן מצמצמים חלק נכבד מהחומרים הקיימים. ייתכן מאד שכותבים אחרים של אותו נושא השתמשו במילים נרדפות, לכן אחרי הכנת רשימת מילות המפתח הבסיסיות, ננסה להגדיל אותה בעזרת מציאת מילים נרדפות. למשל לביטוי "בית הורים" בגוגל נכון להיום ישנם 13,000,000 תוצאות, לביטוי "דיור מוגן" 398,000 תוצאות ולביטוי "בית אבות" ישנם עוד 2,620,000 תוצאות. חיפוש של אחד הביטויים יקטין משמעותית את החומרים שניתן למצוא (למרות שפעמים רבות ישנה חפיפה בין המקורות).
4. צמצום החיפוש בגוגל- על מנת למצוא את המאמרים, הספרים, הידיעות, הכתבות וכו' הרלוונטיים ביותר כדאי לצמצם ככל הניתן את החיפוש במנוע החיפוש. כך שאם תחילה אני מעוניין בכתבות בעברית בשנה האחרונה ניתן לעשות זאת, או אם מצאתי מספיק אתרים וכתבות ועכשיו אני רוצה למצוא משהו מוסמך יותר אפשר להגדיר את החיפוש לקבציPDF בלבד. כמובן שכל צמצום כזה של החיפוש יניב לי פחות תוצאות אולם אלו יהיו ממוקדים יותר על החיפוש שלי. הדרך הנכונה היא להתחיל את החיפוש מחיפוש מדוקדק מאד ועם הזמן להרחיב אותו.
5. מילות חיפוש שליליות- לפעמים כשאנחנו מחפשים את מילות המפתח שלנו, רבות מהתוצאות כוללות מילים ספציפיות שאנחנו יודעים שאם הן מופיעות אז המאמר, כתבה, ידיעה היא לא רלוונטית. במקרה כזה נוסיף את המילים האלה כמילות חיפוש שליליות.
6. ​דילוג בין מאמרים- טיפ זה הוא אחד החשובים בפוסט. לרבים מהמאמרים המפורסמים ברשת (וגם כאלו שלא ברשת) יש רשימה ביבליוגרפית עליה הם נשענים, ויש סיכויים טובים שמאמרים אלו רלוונטיים גם לנו. על כן, אחרי שסימנו מאמר כרלוונטי אנחנו "נדלג" למאמר אחר מאותה רשימה ביבליוגרפית וממנו "נדלג" לעוד מאמרים רלוונטיים. בצורה כזו ניתן להגיע להרבה חומר רלוונטי עבורנו.
7. ביצוע החיפוש מאותו מחשב- כידוע, כאשר אנחנו נכנסים לעמוד כלשהו באינטרנט דרך מנוע חיפוש, אותו עמוד נצבע בצבע סגול (ולא כחול כפי שהיה תחילה). ע"י התכונה הזו אנחנו יכולים לדעת כבר באילו עמודים כבר ביקרנו ולא להיכנס אליהם שוב. באותה נשימה גם נזכיר שלא כדאי לנקות cookies (עוגיות) כי במידה ונעשה זאת ייעלמו גם הסימונים.
8. Google Alert- תוסף זה של גוגל מאפשר לנו לקבל תזכורת בכל פעם שהביטוי שאנחנו מחפשים מוזכר ברשת. בשימוש בgoogle alert נוכל לדעת אם ישנם חידושים עליהם אנחנו צריכים לדעת ונוכל להתייחס אליהם בעבודת הדוקטורט שלנו
9. ספריות אוניברסיטאיות- ניתן להיכנס לאונ' בארץ (בחינם או בתשלום סמלי שווה לכל נפש של, בערך 20 ש"ח) ולהיעזר במידעניות בספריה שיכולות לבצע איתנו חיפוש בפועל כמו גם להמליץ לנו על דרכי פעולה נוספות בחיפוש חומרים אקדמיים
10. מאמרים/ ספרים/ מחקרים בתשלום- ישנם הרבה חומרים איכותיים אשר לא ניתן לגשת אליהם ללא תשלום. אנחנו, הישראלים, צריכים להתגבר על היצר הטבעי שלנו של לנסות להשיג חומרים כאלו בחינם ולשלם בעבור אותו מקור. ברור שלפני הקנייה חשוב לעבור על ראשי הפרקים שבד"כ כן ניתנים ללא תשלום ועל התקציר ולראות שהמקור אכן רלוונטי. חשוב לזכור שכל מקור כזה הינו פוטנציאל למקורות רבים על ידי שימוש באסטרטגיית ה"דילוג".

יש לך טיפים נוספים לחיפוש חומרים באינטרנט? שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.

בפעם האחרונה שבוצעו ניתוח ופילוח מעמיקים של הסטודנטים וסגל אקדמי, הייתה לנו סיכה נעוצה בחודש ספטמבר 2009 (אז עוד השתמשנו ביומנים קשיחים) ועל כן הנתונים הכי עדכניים שיש למדינת ישראל הם מלפני 4 שנים. אם מישהו היה מגיש דרכינו לאונ' מחקר שבוצע לפני 4 שנים לא היינו מקבלים אותו, אבל מה שמותר למורה לא תמיד מותר לתלמיד.

להלן סיכום המחקר:

• סה"כ סיימו את לימודיהם בשנת הלימודים 33,600 דוקטורים (39.28% מהם נשים).
• 28.27% מהבוגרים, סיימו את לימודיהם כשהם מתחת לגיל 44, ואילו 10.7% סיימו את לימודיהם בעודם בין הגילאים 65-70.
• מספרי המסיימים הגדול ביותר נרשם בתחומי מדעי הרוח (19.2%), בעוד שבהנדסה ואדריכלות 10.2% (ביחד).
• התחום היחיד בו מספר הנשים בקרב המסיימים גדול ממספר הגברים בו הוא מדעים ביולוגיים – 52.4% לעומת 47.6%.
• 6,700 מהבוגרים (בכלל התחומים) הינם ילידי בריה"מ לשעבר, כמעט משליש מבוגרי דוקטורט ילידי הארץ (17,700).
• משך הלימודים הממוצע שבילו בוגרי התואר הינו 5 שנים, עם כי בוגרים אשר מימנו את לימודיהם בעצמם (ללא מלגה) מורידים את הממוצע הזה).
• שביעות הרצון מהעבודה של בוגרי תואר שלישי הינה גבוהה מאד (86.5%) למרות שרק 59.2% מהם מרגישים שיש להם הזדמנות לקידום.
• 50.5% מהבוגרים עוסקים בניגוד למנהל הציבורי אליו מגיעים רק 7.4% מהבוגרים.

איך נראים המספרים הללו כיום? שתף אותנו בדעתך ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.

מתעניינים רבים שואלים אותנו את השאלה הזו, כנראה מתוך האתיקה הפנימית שלהם שאומרת "כתבתי וחקרתי את הנושא הזה, אני מתחיל מנקודת פתיחה טובה יותר מאשר מישהו אחר". לשמחתנו דוקטורט הוא לא תחרות ולכן אין בעיה להסתמך על מקורות מידע, תיאוריות ורעיונות בהם השתמשת כבר.

למען האמת, במקרה כזה, יש לכתוב ש"מחקר זה (הדוקטורט) נכתב בהמשך לעבודת התיזה/ הסמינריון שכתב החוקר בשנת XXX במסגרת התואר השני שלו בYYY". מהלך זה יכול לתת לחוקר "נקודות" בעת שיפוט העבודה שלו מפני שהשופט יוכל לראות שהחוקר מתמקצע בתחום הזה.

כשחושבים על זה, מאד הגיוני שנושא הדוקטורט יהיה דומה/ זהה לנושא בתזה/ סמינריון – הגיוני שאם מישהו מתמחה במיסוי בינלאומי וחקר את הנושא בתואר השני שלו ירצה לחקור אותו גם במסגרת הדוקטורט (כנראה שאותו אדם גם עוסק באותו תחום), ולאו דווקא עושה את המהלך מטעמי עצלנות/ חסכנות. באותה נשימה נגיד, גם שיש אנשים שממש מתעקשים לא לחקור את אותו הנושא בגלל שרוצים קצת לגוון ולעסוק בנושאים אחרים.

מיותר לציין שרמת המחקר והעמקה בנושא הינן שונות כמו גם הדרישות מהסטודנט, כאשר ממשיכים את התיזה לדוקטורט.

חושב אחרת? שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.

הכרה בתואר (בדוקטורט כמו בתואר ראשון), משמעה שגוף מסוים בחן את המוסד האקדמי והחליט שהרמה האקדמית, סביבת הלימודים, יחס המוסד, הביטחון הפיננסי שלו ועוד, גבוהים מספיק בכדי שהוא יאשר את פעילות המוסד. אנו פעמים נוטים לחשוב שאת אותה הכרה יכול להעניק רק משרד החינוך (או יותר נכון המל"ג) בכל מדינה אך לא כך הדבר. ישנם גם גופים פרטיים (גם כאלו נחשבים מאד וגם כאלו שלא) אשר מכירים במוסדות חינוך שונים. ובכל זאת, כאשר בארץ שואלים אם מוסד כלשהו מוכר או לא, הכוונה היא מוכר על ידי משרד החינוך בארץ.

אז איך קובע משרד החינוך אם המוסד האקדמי בחו"ל מוכר או לא?

הרי הוא אינו מפעיל סוכנים בכל האונ' בעולם שבודקים את איכות ההוראה ואת סביבת הלימודים. התשובה היא שהוא לא קובע. מדינת ישראל חתומה על הסכם (הסכם בולוניה) הקובע, בין השאר, כי תואר המוכר במדינתו יהיה מוכר גם בארצנו וכפי שאנחנו מצפים שתואר הדוקטור של ישראלי שלמד באוניברסיטת תל אביב וירד למדינה אחרת, יוכר באותה מדינה, כך גם מדינת ישראל מחויבת להכיר בתואר אשר הוכר על ידי המל"ג/ משרד החינוך של המדינה בה למד. על כן, בUNESCO (ארגון החינוך והתרבות של האו"מ) ישנה רשימה בה כל האוניברסיטאות המוכרות על ידי המועצה להשכלה גובהה / משרד החינוך של אותה מדינה.

קישור לרשימה של UNESCO:

http://www.iau-aiu.net/content/list-heis

לאחר שהבהרנו את הנושא הזה, נשחט 4 פרות קדושות:

• אונ' שהן לא מוכרות הן אינן חוקיות – לא נכון. ישנן מקומות רבים בעולם (ארה"ב למשל) בהן ניתן להפעיל אונ' גם ללא הכרה. אונ' אלו, לרוב פועלות בשקיפות מלאה ומצהירות שהן אינן מוכרות. לעומת זאת, במדינת ישראל על מנת להעניק תואר אקדמי נדרש את אישור משרד החינוך. אולם, חשוב לציין שאונ' שהם מוכרות הן בהכרח חוקיות, כך שאונ' שהן לא חוקיות יהיו בהכרח לא מוכרות.
• אונ' מוכרת משמעה אונ' טובה יותר – לא בהכרח. למרות שסטטיסטית הטענה הזו אכן נכונה, לא ניתן להכליל. ישנן אונ' ומכללות לא מוכרות מצוינות אשר פועלות שנים רבות ודרכם עברו סטודנטים רבים.
• בוגר אשר סיים את לימודיו באונ' שאינה מוכרת, לא רשאי להשתמש בתואר שלו – לא נכון.
• על מנת להרצות באונ' חייב בעל התואר להציג לאונ'/ מכללה אישור הכרה של משרד החינוך – לא נכון. האונ' גם הן, בדרך כלל, פשוט בודקות אם התואר הנלמד הוא מאונ' מוכרת מהרשימה הנ"ל ומחליטות בעצמן.

​

יש לך פרה נוספת בראש? שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.

ובכל זאת, אוניברסיטאות ופקולטות רבות אוסרות את השימוש בפלטפורמה זו כחלק ממקורות המידע בכתיבת עבודה כבר משלב הסמינריון (שלא לדבר על עבודת מחקר), ברמת תקנון האוניברסיטה.

הסיבה שכל אדם יכול לשנות/ ליצור ערך באנציקלופדיה גורמת לאנשים רבים לפקפק באמינותה, אולם ע"פ משנת חוכמת ההמונים (crowd sourcing), עם כל טעות שמישהו יכתוב בפלטפורמה, יהיו 500 אנשים שישמחו לתקן את טעותו ועל כן, כיום, ויקיפדיה הינה אכן, אמינה יותר מאנציקלופדיית בריטניקה.

על כן, אנו טוענים שניתן להשתמש בפלטפורמה זו אפילו ברמת עבודת הדוקטורט בשני תנאים:

• האוניברסיטה לא אוסרת את הנושא
• ייכתב באופן ברור שהציטוט נלקח מויקיפדיה (ע"פ תנאי הציטוט המוכרים)

כמובן, שלא כדאי להגזים עם השימוש במקור זה (כמו שלא כדאי להשתמש יותר מדי בכל מקור אחר בעבודת מחקר), משום שבשורה התחתונה, דוקטורט הוא "אישור" הניתן ע"י האונ', לעסוק במחקר ואם מישהו מבסס את כל המחקר שלו על ויקיפדיה, לא בטוח שהוא יודע באמת לחקור. כמו כן, בטוח שישנן מקורות רבים, דעות, כתבות, מאמרים אחרים שיכולים לתת את המענה לצרכי עבודת המחקר וחשוב לכלול גם אותם.

בנוסף לכך, חשוב לזכור כי לערכים רבים בויקיפדיה יש רשימת מקורות עליהם מתבסס הערך ועל כן אפשר גם להשתמש בפלטפורמה באופן עקיף ודרכה להגיע לאותם מאמרים רלוונטיים.

דילמה זו היא רק דוגמא אחת לבעיה גדולה יותר, בעולם הדיגיטלי של היום קשה יותר להחליט מהו מקור אמין בו אפשר להשתמש בעבודה אקדמית. למשל, האם היית משתמש בבלוג זה כמקור לעבודת דוקטורט? כנראה שלא. מה לגבי הבלוג של גורו השיווק העולמי סט' גודין? אולי כן. על אותו משקל, האם היית משתמש בפוסט של חברת ישראכרד בפייסבוק בתור מקור מידע? כנראה שלא. מה לגבי פוסט שפרסם שר האוצר יאיר לפיד?

מה את/ה חושב? אפשר להשתמש בויקיפדיה בעבודת אקדמאית? שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך

• EndNote – כלי לניהול מחקר. הכלי מסייע במציאת מקורות מידע ומעקב אחריהם, כמו גם אפשרויות שונות לסיוע ברישום הביבליוגרפיה. בכלי זה ניתן גם לבצע מעקב שלם של המחקר, כמו תזכורות, לוחות זמנים ומשימות. כיאה לכלי חדש באינטרנט הוא מאפשר שיתוף של כל המידע (מקורות, משימות, לו"ז, ביבליוגרפיה) עם עמיתים, חברים וכל מי שמתעניין במחקר שלך.
• Survey monkey – כלי להכנה, הפצה, ניתור ומדידה של שאלונים/ סקרים. בעזרת כלי זה ניתן לשלוח לקבוצות השונות במחקר שאלונים בשלב המחקר עצמו במקום להגישם ביד או לשלוחם במייל. התוכנה גם מציעה תכונות שונות שמביאות למהימנות גבוהה יותר ולאפקטיביות של המחקר (כמו סידור רנדומאלי של התשובות האפשריות). בעזרת כלי זה ניתן להגיע למספר נחקרים גבוה מאד. התוכנה אף מבצעת ניתוח ראשוני של התשובות.
• Analyse-It – כלי המתיימר להפוך את נושא הניתוח הסטטיסטי לפשוט יותר וויזואלי יותר. כמובן, שהיום ניתן לעשות הכל עם הכלים הקלאסיים (SPSS, Excel) אבל, מי שרוצה להסתבך פחות יכול לבחור בכלי הזה שממליץ, איזה ניתוחים סטטיסטיים אפשר לעשות ומבצע אותן בלחיצת כפתור. כמובן שעדיין נדרש ידע סטטיסטי כלשהו על מנת להפעיל את הכלי הזה – הוא לא יכול לכתוב את כל פרק הממצאים בעבודת הדוקטורט שלך.
• Coggle – כלי Mind Mapping המסייע בארגון המחשבות בתחום מסוים. בהשתמש בכלי זה נוכל לארגן את הנושאים השונים, הכותרות ובעצם את כל התפתחות המחקר שלנו על גבי מסמך באופן ברור ונגיש, על מנת שנוכל להיות מרוכזים בכל רגע נתון במה אנחנו עושים ואיך זה מתקשר לתמונה הגדולה.
• Zotero – כלי לשמירת מאמרים ומקורות באינטרנט וארגונם במקום אחד. כלי זה הוא בעצם התקנה על גבי הדפדפן (plugin) שמאפשר לנו לשמור מאמר/ דף/ כתבה/ ספר/ ידיעה, כאשר אנחנו מוצאים אחת כזו, בלחיצת כפתור אחת. בשלב מאוחר יותר, כאשר נרצה לסקור את כלל המקורות שמצאנו נוכל לגשת אליהם בדרך נוחה המאפשרת במבט אחד להבין מאיפה נלקחה הכתבה/ מי כתב אותה/ איפה פורסמה/ באיזה תאריך ואת כל המידע הרלוונטי עבורנו.
• Easybib- כלי פשוט לעריכה של מקורות מידע על פי כללי רישום הביבליוגרפיה המוכרים (APA). אנחנו מכניסים למערכת את הפרטים (כותב, עמודים, אתר, שנה, כתב עת וכו') והיא מכינה לנו את הרישום של אותו מקור כפי שאנחנו צריכים להכניס אותו לעבודה.
• Google alerts – כלי מבית גוגל המאפשר לנו לדעת כאשר מתפרסת ברחבי האינטרנט משהו בנוגע לתחום המחקר שלנו. אנחנו רק צריכים להכניס למערכת את מילות המפתח אותם אנחנו רוצים שהיא תחפש ובכל יום היא שולחת לנו מייל עם פירוט של כל האזכורים החדשים של מילות מפתח אלו. כמובן, שכלי זה מתאים יותר לנושאים שקצב השינויים בו הם גבוהים.

יש כלי נוסף עליו אתה רוצה להמליץ? שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.

להלן הסיבות העיקריות שמישהו ירצה שהתואר שלו יהיה מוכר:

1. תו תקן: כמו שאנחנו מרגישים טוב יותר כאשר מוצר/ תרופה/ כלי רכב וכו' עומד בתו תקן כלשהו (מכון התקנים, משרד הבריאות ועוד) כך גם אנחנו מרגישים כלפי תואר מוכר. יש מישהו שבדק את האוניברסיטה ואישר את מסלולי הלימוד שלה, סביבת הלימודים שלה, יחס האוניברסיטה כלפי הסטודנטים וכו'.

2. דירוג שכר: קבלת דרוג שכר לדוקטור ממדינת ישראל (במגזר הציבורי) יתבצע רק עם הבוגר יעמוד במספר תנאים, כאשר אחד התנאים הללו הוא שהתואר והמוסד המעניק אותו יהיו מוכרים.

3. קידום באקדמיה: למרות שישנם מרצים ואנשי סגל אקדמי רבים בארץ עם תעודות ממוסדות לא מוכרים. כיום יותר ויותר מוסדות בודקים את ההכרה של האונ' שהעניקה את התואר של אנשי הסגל שלה. אין להתבלבל בין הבדיקה הזו לאישור משרד החינוך. יש אפשרות לקבל תואר מאוניברסיטה מוכרת ולהתקבל להרצות באונ'/ מכללות בארץ גם ללא אישור משרד החינוך.

אנחנו בPHD , ממליצים לסטודנטים תמיד ללמוד במוסדות מוכרים ואף לקבל את אישור משרד החינוך לתואר שלהם, לפני שהם מתחילים את הלימודים בפועל. המלצה זאת נובעת מכך שאף פעם אתה לא יכול לדעת מתי תידרש לאחד משני האחרונים המוזכרים לעיל: דרוג שכר במגזר הציבורי ו/או קידום באקדמיה.

יש לך סיבה אחרת להתעקש על תואר מוכר? שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.

חלק משגיאות אלו, נכונות במידה כלשהי גם לכתיבת עבודת המחקר עצמה אבל לרוב הן פחות שכיחות בגלל שאנחנו נותנים לכך תשומת לב כבר בשלבים הראשונים של כתיבת הצעת המחקר.

1. הגדרת הנושא – חוקרים רבים מנסים למצוא שם "סקסי" לעבודת הדוקטורט שלהם (כפי שעושים לספרים), על מנת לסקרן את הקורא ולגרום לו לפתוח את הספר. לדוגמא חוקר בתחום הכלכלה שלמד דרכינו וביקש לחקור את ישראל כמקלט מס בחר את השם "מקלט המס החדש – מדינת ישראל?". כאשר כותבים עבודת מחקר והצעת מחקר אנחנו כפופים לכללים אקדמים נוקשים אשר לא מאפשרים לבחור שם כזה. השם בהצעת המחקר כמו במחקר עצמו צריך להצביע באופן ברור על נושא המחקר ומה החוקר מתעד לבדוק, לדוגמא, "השפעת גורמים גיאופוליטיים וגיאוכלכליים על הפיכתה של מדינת ישראל למקלט מס"
2. כתיבה בגוף ראשון – בכתיבת הצעת מחקר נדרש להתייחס לחוקר בגוף שלישי: "החוקר יבדוק את השערת המחקר…", "החוקר עוסק בתחום XXX ב35 השנים האחרונות", וכו'
3. פירוט יתר על שיטת המחקר – אין צורך לפרט מהו המחקר האיכותני ומהו המחקר הכמותי, די לציין שמחקר זה יהיה מחקר איכותני ואולי לפרט קצת מעבר על דרכי המחקר.
4. השערה מחקר בלתי מבוססת – חוקר לא יכול לכתוב השערת מחקר בלתי מבוססת, רק מפני שכך נדמה לו. למשל, השערת מחקר מדינת ישראל לא תוכל תחת הגורמים המוצגים להיות מקלט מס, רק בגלל שכך אני חושב. במידה ואין ביסוס ספרותי או מחקרי כלשהו, ניתן להתחיל את המחקר ללא השערה
5. אין הבדלה בין מטרת המחקר לשאלות המחקר – שאלות המחקר הינן שאלות שהחוקר נדרש לענות עליהן על מנת להשיג את מטרת המחקר, ועל כן הן קטנות יותר וספציפיות יותר
6. טענות בלתי מבוססות – אסור לטעון בהצעת מחקר טענות שאינן מבססות על הספרות. למשל, משפטים כמו, "מאמרים רבים מראים ש…" או "ידוע ש…" אינם כבילים בהצעת מחקר, אלא צריך לכתוב אילו מאמרים מראים ש… או למי ידוע ש… ואיך.

אילו טעויות היו לך בהצעת המחקר? שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.