הצעת מחקר הינה כלי הנועד להעביר לגורם שלישי את התכנון לביצוע מחקר עתידי, נחיצותו, זמן ביצועו, והכלים בהם ישתמש החוקר. ההצעה מיועדת בעיקר לגורמי מימון, רשויות רגולטוריות, ועדות אתיקה למיניהן ולמחלקות מחקריות באוניברסיטאות, וזאת, על מנת להעריך את התאמת המחקר לצרכיהן המשתנים.
לכל מתעניין, המגיע אלינו לחברת PHD Institute ושואף להתחיל בכתיבת הצעת המחקר שלו, אנחנו נוהגים לומר, שהצעת מחקר טובה היא חצי דוקטורט.
אמירה זו מתייחסת למספר מישורים:
ראשית, הצעת המחקר נוגעת בכל האלמנטים, שניתנים לתכנון מראש; החל מההקדמה, הצורך במחקר ונחיצותו, דרך השאלות ומטרתו הכללית, סקירת ספרות ממוקדת על הנכתב ונחקר בתחום וכלה בנתונים רלוונטיים בסיסיים בהקשר לביצוע המחקר בפועל (המתודולוגיה). מכאן, שכבר בשלב מוקדם זה של כתיבת הצעת המחקר לדוקטורט, החוקר נדרש לחשוב על כלל המרכיבים, לתכנן ולראות את התמונה הרחבה והכוללת איך יוכלו להתחבר לכדי מחקר אחד, סיסטמטי, כולל ושלם ובכך למעשה, לשרטט את תרשים הזרימה של הדוקטורט עצמו.
כל זאת נאמר, למרות, שמוסדות שונים דורשים הצעת מחקר במבנה מעט שונה, הכולל דגשים על נושאים שונים הנובעים מעצם תפקידו ומתפיסתו של המוסד.
הצעת מחקר אינה כוללת את פרק הממצאים, הדיון, המסקנות, הסיכום וההמלצות להמשך, מאחר ולא ניתן לצפות אותם מראש.
לאחר מכן, באם נדרש, ניתן לשנות אלמנטים מסויימים במחקר עצמו. כלל השינויים דורשים את אישור המנחה לדוקטורט (באם מדובר בהצעת מחקר שנעשית במסגרת דוקטורט), ושינויים משמעותיים אף דורשים את אישור ועדת הקבלה לדוקטורט (או כל ועדה רלוונטית אחרת, העוסקת בנושא).
על מנת שבסיס המחקר יהיה איתן, חשוב, כבר בשלב הראשון להשקיע את הזמן והמחשבה הנדרשים, כדי להגיע להצעת מחקר בנויה היטב.
אנחנו בחברת PHD Institute מאמינים, שהצעת מחקר = חצי דוקטורט אך לצערם של סטודנטים רבים לדוקטורט, לא ניתן להשלים את הדוקטורט באמצעות כתיבת שתי הצעות מחקר…
מה את/ה חושב? האם ניתן להסתכל על הצעת מחקר בצורה זו?
שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.
