כאשר סטודנט סיים את הדוקטורט שלו במוסד אקדמי כמו הטכניון בחיפה או באוניברסיטת בר אילן, אנשים יודעים כיצד לסווג אותו מבחינה תפיסתית לאור מיתוגו ומיצובו של המוסד בישראל. זאת, מאחר והמוסדות מוכרים לנו, קרובים אלינו ומוכרים למרביתנו. אולם, אנחנו מוצאים עצמנו מתקשים, לא פעם, לדעת כיצד להתייחס למי שסיים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטה בחו"ל.
על מנת להתגבר על הפער הזה, אנחנו לרוב "משלימים" לעצמנו את המידע כדי להימנע ממצב של עמימות וחוסר ודאות. על כן, אנחנו משתמשים, לא פעם, בידע ובמידע שיש לנו, שהוא במקרים רבים חלקי, לא מדוייק, שגוי ומוטעה.
בפוסט זה בחרנו למפות מספר תפיסות רווחות שונות לגבי תואר שלישי באוניברסיטה בחו"ל. חלק מהתפיסות הן נכונות ובחלקן מדובר במיתוסים מופרכים שאנו שוגים בהם.
דוקטורט הוא דוקטורט !
בארץ כיום, מייחסים חשיבות ומשמעות לגבי זהות המוסד האקדמי בו סיים הבוגר את לימודיו: האם סיים באוניברסיטה או במכללה, באוניברסיטה העברית או באחרת וכדו'. לרוב כולנו "מכירים" את המוסדות, שמענו עליהם ואנו ערים לאופן מיצובם בישראל. גם מקומות עבודה מייחסים משקל לא מבוטל במערך שיקוליהן לגבי סוגיה זו, בעיקר בשלב מיון מועמדים וקבלת עובדים לארגון.
דבר זה שונה באפן מהותי לגבי תואר שלישי. לרוב, המוסד האקדמי שהעניק את התואר הוא פחות משמעותי ועיקר ההתעניינות היא לגבי הנושא הנחקר, אופן הביצוע וכו'.
התפיסה השכיחה ביותר היא, שדוקטורט הוא דוקטורט, ויש חשיבות משנית בלבד לאוניברסיטה ממנה הוענק התואר.
דוקטורט מחו"ל הוא טוב יותר
תפיסה שכיחה אחרת היא, שדוקטורט מחו"ל הוא תמיד טוב יותר, נחשב יותר ואף יוקרתי מדוקטורט בארץ.
ישנן לכך שתי סיבות מרכזיות: הראשונה היא, שמייחסים לכך לא פעם, "ניחוח" בינלאומי של חדשנות, קידמה ומצליחנות. ההתרשמות היא שהמחקר שנערך היה מקיף יותר, גדול יותר ואף רלוונטי יותר לזירה הבינלאומית.
בנוסף לכך, ההתרשמות היא שהמחקר גם בוצע בשפה האנגלית ואל מול אנשי סגל זרים, ועל כן מדובר ב"תו איכות". לא פעם ההתייחסות שלנו למחקר האקדמי בחו"ל היא שלדברים יש תוקף רב יותר אם הם ממדינות זרות ומהזירה הבינלאומית. אנו לעיתים מעריכים את החוקר אף יותר, על שהצליח לפרוץ "מהביצה הישראלית" ולקפוץ לבריכה גדולה יותר.
סיבה אחרת היא שביצוע דוקטורט בחו"ל טומן בחובו גם תפיסה לפיה הנושא הנחקר היה כל כך ייחודי, ספציפי ועמוק עד שלא נמצא בארץ מנחה מתאים, שיוכל לסייע לדוקטורנט ועל כן היה צורך בשדה מחקר שונה.
אנגליה וארה"ב כמותג
התפיסה האחרונה עליה נצביע, היא שדוקטורט באנגליה וארה"ב נתפס כיוקרתי, בעוד כל מקום אחר בעולם נתפס כנחות ומצביע על רף נמוך ולעיתים אף לא ראוי.
כמו בכל תחום ובכל מקצוע יש טובים יותר וטובים פחות, מקצועיים יותר ופחות. כך גם לגבי האוניברסיטאות באנגליה ובארה"ב: יש אוניברסיטאות טובות יותר שמדורגות גבוה יותר מבחינה אקדמית וכאלה שפחות. לעיתים, אוניברסיטה המדורגת ראשונה בפינלנד, למשל, היא טובה יותר ומוערכת מבחינה אקדמית מאוניברסיטה המדורגת אחרונה באנגליה. אך מרבית האנשים בארץ יעדיפו את האוניברסיטה האנגלית. מעבר לכך, בארצות הברית הדרך לפתיחת אוניברסיטה חדשה היא פשוטה וקלה בהשוואה למקומות אחרים בעולם, ולכן במקרים רבים חסר הפיקוח על מערכת הלימוד, אין את הרף האקדמי ואת הסגל שנצפה לו מבחינה מקצועית.
יחד עם זאת, חשוב לציין שבעולם האקדמי, יש הכרות טובה והבנה מעמיקה יותר של המוסדות השונים ודירוגם ולרוב תפיסתם של אנשי אקדמיה יהיו מדויקות ונכונות יותר.
היבט נוסף שנזכיר הוא, שמוסדות אקדמים רבים בארץ, מעדיפים להראות שהסגל שלהם לקח חלק בפעילות במסגרת מחקרים בזירה הבינלאומית והדבר מוסיף למיתוגו ומיצובו כמוסד אקדמי ובו סגל איכותי ומעודכן מבחינה מקצועית.
מכיר בתפיסות אחרות?
שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח
