ביום ממוצע אנחנו עוזרים ליותר מ-10 אנשים לכתוב את הצעת המחקר שלהם ושמנו לב שישנן טעויות שדי חוזרות על עצמן ברוב הצעות המחקר שאנחנו קוראים. לפיכך החלטנו לפרסם רשימה של 6 הטעויות הנפוצות ביותר על מנת שאולי הקוראים של הפוסט הזה יוכלו להימלט (או לפחות לנסות) מאותן טעויות.
חלק משגיאות אלו, נכונות במידה כלשהי גם לכתיבת עבודת המחקר עצמה אבל לרוב הן פחות שכיחות בגלל שאנחנו נותנים לכך תשומת לב כבר בשלבים הראשונים של כתיבת הצעת המחקר.
- הגדרת הנושא – חוקרים רבים מנסים למצוא שם "סקסי" לעבודת הדוקטורט שלהם (כפי שעושים לספרים), על מנת לסקרן את הקורא ולגרום לו לפתוח את הספר. לדוגמא חוקר בתחום הכלכלה שלמד דרכינו וביקש לחקור את ישראל כמקלט מס בחר את השם "מקלט המס החדש – מדינת ישראל?". כאשר כותבים עבודת מחקר והצעת מחקר אנחנו כפופים לכללים אקדמים נוקשים אשר לא מאפשרים לבחור שם כזה. השם בהצעת המחקר כמו במחקר עצמו צריך להצביע באופן ברור על נושא המחקר ומה החוקר מתעד לבדוק, לדוגמא, "השפעת גורמים גיאופוליטיים וגיאוכלכליים על הפיכתה של מדינת ישראל למקלט מס"
- כתיבה בגוף ראשון – בכתיבת הצעת מחקר נדרש להתייחס לחוקר בגוף שלישי: "החוקר יבדוק את השערת המחקר…", "החוקר עוסק בתחום XXX ב35 השנים האחרונות", וכו'
- פירוט יתר על שיטת המחקר – אין צורך לפרט מהו המחקר האיכותני ומהו המחקר הכמותי, די לציין שמחקר זה יהיה מחקר איכותני ואולי לפרט קצת מעבר על דרכי המחקר.
- השערה מחקר בלתי מבוססת – חוקר לא יכול לכתוב השערת מחקר בלתי מבוססת, רק מפני שכך נדמה לו. למשל, השערת מחקר מדינת ישראל לא תוכל תחת הגורמים המוצגים להיות מקלט מס, רק בגלל שכך אני חושב. במידה ואין ביסוס ספרותי או מחקרי כלשהו, ניתן להתחיל את המחקר ללא השערה
- אין הבדלה בין מטרת המחקר לשאלות המחקר – שאלות המחקר הינן שאלות שהחוקר נדרש לענות עליהן על מנת להשיג את מטרת המחקר, ועל כן הן קטנות יותר וספציפיות יותר
- טענות בלתי מבוססות – אסור לטעון בהצעת מחקר טענות שאינן מבססות על הספרות. למשל, משפטים כמו, "מאמרים רבים מראים ש…" או "ידוע ש…" אינם כבילים בהצעת מחקר, אלא צריך לכתוב אילו מאמרים מראים ש… או למי ידוע ש… ואיך.
אילו טעויות היו לך בהצעת המחקר? שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.