7 הטעויות הנפוצות ביותר בכתיבת סקירת ספרות

בעבודת דוקטורט או בכל עבודה אקדמית אחת, אחד הפרקים המשמעותיים ביותר במחקר הוא החלק בו סוקרים את כל מה שנכתב בנושא עד היום (או לפחות את עיקרי הדברים), ומצביעים על ההתפתחויות העיקריות במחקר – פרק הסקירה הספרותית.

בפוסט זה נציג 7 מהטעויות הנפוצות יותר על מנת שתוכלו לצלוח את הפרק הזה ביתר קלות ולהגיע לעבודת דוקטורט מוגמרת בלי לעשות עבודה מיותרת:

  • חיפוש חומר תחילה – חשוב להתחיל לכתוב רק לאחר שעשינו מיפוי והשגנו את מירב המקורות הספרותיים. הרבה אנשים מתחילים לכתוב, מבינים שהם לא יודעים איפה הביסוס לטענה כלשהי ורק אחרי זה רצים לחפש אותו. על פי שיטה זו, אנחנו נבזבז הרבה זמן ונבצע מחקר מאד לא יעיל. כמובן שאי אפשר לכסות את כלל המקורות עוד לפני תחילת הכתיבה כי בשלב זה אנחנו עדיין לא יודעים לחלוטין מה בדיוק אנחנו הולכים לכתוב ואיך, אבל עדיין בחיפוש החומר לעבודת הדוקטורט טרום הכתיבה נוכל לחסוך הרבה מאד זמן.
  • אובייקטיביות – כחוקרים (או דוקטורנטים) אנחנו צריכים להיות אובייקטיביים במחקר אותו אנחנו עושים ולכן סקירת הספרות צריכה להיות גם היא אובייקטיבית. חוקרים רבים, שלא בצדק, עושים סלקציה במהלך הדוקטורט שלהם (במודע או שלא), ומסננים את הטענות, הוכחות, סברות שלא הולכות יד ביד עם השערת המחקר שלהם, וכך תוצאת המחקר שלהם עלולות להיות מוטות. למשל, אם מישהו מנסה להוכיח שאנשים גבוהים יותר הם גם מאושרים יותר, חשוב שאם יש מחקרים שמוכיחים אחרת, הם גם יכנסו למחקר בסקירת הספרות.
  • אין מקום לדעה אישית – בכתיבת סקירה ספרותית אין מקום לדעה אישית ו/או נקודת מבט אישית בנוגע לנושא הנחקר. זה המקום בדוקטורט להביא אך ורק דעותם של אחרים/ מחקרים של פרופסורים, דוקטורים וחוקרים אחרים וחשוב (שוב) להיות הכי אובייקטיבי שאפשר (להביא את הדברים בשם אומרם).
  • הסתמכות על מקורות בצורה מוטה – על מנת שהמחקר יהיה הכי אובייקטיבי, חשוב לסקור מקורות שונים ומגוונים ובצורה בלתי מוטה. (למשל, אם אני אבצע מחקר על יחסי ישראל- פלסטין חשוב שאסקור מחקרים שבוצעו ע"י ישראלים וכאלו שבוצעו ע"י פלסטינים על מנת לקבל את התמונה המלאה)
  • התעלמות ממקורות חשובים במחקר – אם יש מחקר חשוב (שמצוטט הרבה ו/או שיש עליו דיונים רבים) חשוב להכניס אותו. בודקי עבודת הדוקטורט משתמשים במקרים רבים בסקירת הספרות לבדוק אם הדוקטורנט מעודכן ומעורה במתרחש בתחום המחקר שלו.
  • שימוש יתר במקורות שניים ו/או שלישיים – מהסיבה הפשוטה שכל כותב משנה (גם אם זה במעט) את תוצאות המחקרים, ספרים או מאמרים שקרא, כאשר אנו סוקרים ספרות בעבודת דוקטורט כדאי לעשות זאת במקור כמה שיותר מהימן.
  • להפוך לעבד של סקירת הספרות – חשוב לכתוב את הסקירה תוך כדי שאיפה לעשות אותה כמה שיותר טובה, רלוונטית, אובייקטיבית ונכונה ולא לנסות כל הזמן לעמוד בדרישות מספר העמודים/ למקסם את מספר המקורות/ איך כדאי לי להכניס מקור מסויים רק כדי שיופיע או כדי שסקירת הספרות תהה עבה יותר.

אילו טעויות היו לך בסקירת הספרות? שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.