עמוד הבית » האם כלל תוכניות הדוקטורט דורשות הגנה?

האם כלל תוכניות הדוקטורט דורשות הגנה?

וגם: האם העדר תהליך הגנה על הדוקטורט מצביע על איכות ירודה של תכנית הדוקטורט?

חלק מהאוניברסיטאות שמיוצגות על ידינו (PHD Institute) לא דורשות תהליך של הגנה על עבודת הדוקטורט. עובדה זו, מפתיעה חלק ניכר מהדוקטורנטים שלנו. לכן, החלטנו לבדוק מה מקובל באוניברסיטאות שונות בעולם (בנוסף לאלו שמיוצגות על ידנו), האם נדרש תהליך הגנה על הדוקטורט ומה ניתן ללמוד על תוכניות בהן אין תהליך הגנה.

שורה תחתונה:

מרבית האוניברסיטאות בעולם אכן דורשות הגנה על הדוקטורט, הכוללת ועדה מקצועית בתחם הנחקר. אם זאת, לא בכל האוניברסיטאות ישנו הליך שכזה. ישנם אף מקומות בעולם, שדווקא תהליך ההגנה איננו נפוץ בכלל. למשל, באוסטרליה, גם באוניברסיטאות הטובות ביותר (Sydney University, University of Melbourne University, University of Adelaide וכו') לא נדרשת הגנה כחלק מלימודי הדוקטורט. כמו כן, גם במקומות, כמו בארה"ב, בהם מקובל לעשות הגנה, גם שם ניתן למצוא אוניברסיטאות ברמה גבוהה מאד, בהן לא נדרשת הגנה (כמו למשל, Berkeley University בקליפורניה). אפילו בישראל ישנן תוכניות דוקטורט שונות, בהן לא נדרש להגן על המחקר.

סיבות נפוצות בגינן אוניברסיטאות מוותרות על הגנה:

ישנן 2 סיבות עיקריות לכך שאוניברסיטאות מחליטות לוותר על הליך ההגנה כחלק מלימודי הדוקטורט:

  • ישנן אוניברסיטאות שלא רואות בהגנה כנדבך חשוב מלימודי הדוקטורט ואף גורסות, כי ניתן לבדוק את הידע ואיכות המחקר בדרכים אפקטיביות ויעילות יותר, כמו למשל פרסום אקדמי או הרצאה בכנס.
  • אוניברסיטאות הפועלות בשיטת Online , בדרך כלל מוצאות פתרונות אחרים, על מנת לבדוק את איכות המחקר, מהימנותו ואמינות החוקר, וזאת בעיקר לאור זאת שבמקרים רבים הן לא בנויות מבחינה טכנית ולוגיסטית לתמוך במהלך זה. עם זאת נציין, כי בשנים האחרונות ולאור התפתחויות טכנולוגיות מואצות, קשיים טכניים נעשים פחות ופחות שכיחים ומשמעותיים.

מה נעשה במקום:

ישנן מספר דרכים אלטרנטיביות להגנה על הדוקטורט:

  • שיפוט – עבודת הדוקטורט נשלחת למספר מצומצם של שופטים (בד"כ 3 שופטים הנבחרים ע"י המנחה). כל אחד מהשופטים מבקר את העבודה, על פי פורמט קבוע מראש ומגיש אותה לראש החוג. האחרון קורא את 3 הביקורות ומחליט באם האוניברסיטה תעניק תואר דוקטור לסטודנט או אם לא.
  • פרסום מאמר אקדמי – אוניברסיטאות רבות מתחילות להבין את החשיבות של בדיקת יכולת פרסום המאמרים של הדוקטורנט, טרם סיים את לימודיו בפועל. על כן, אוניברסיטאות רבות מתנות את השלמת תהליך הדוקטורט בפרסום מאמר אקדמי. לשיטתן, אם הדוקטורנט הצליח לפרסם מאמר בכתב עת כלשהו הרי שהמחקר שלו איכותי במידה מסוימת. זאת, מאחר ותהליך אישור הפירסום כרוך גם הוא בביקורות שונות.
  • הרצאה בכנס – לאחר השלמת המחקר והגשת עבודת הדוקטורט, הסטודנט יידרש להציג את המחקר שלו וממצאיו בכנס בנושא מול קהל, המנחה שלו וצוות שופטים נוסף.

טענות רווחות בעולם האקדמיה:

לצערנו, בעולם האקדמיה נכון ל – 2014, הנושא עדיין לא נפוץ ויש כאלו שנוטים "להרים גבה" ודורשים לבדוק את טיבה של התכנית פעם נוספת באם מדובר בתכנית שלא דורשת הגנה על הדוקטורט. יש אף הטוענים, שככל שהעולם האקדמי הולך ומתמקצע, נחיצותה של ההגנה אף גוברת. למרות זאת, ככל הנראה, הלגיטימציה של תכניות דוקטורט אלו תעלה ככל שתהפוך נפוצה כדרכם של דברים כאלה. כשם שבעבר אמרו שאוניברסיטאות online לעולם לא יוכלו להוות תחליף להרצאות פרונטאליות בכיתות לימוד, והיום ישנם מיליוני סטודנטים שגודשים מוסדות אלו.

מה דעתך בנושא? האם הליך ההגנה חשוב מספיק כדי לבצעו?

שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.

Picture of פרופסור עקיבא פרדקין

פרופסור עקיבא פרדקין

בשנת 1998 הקים פרופסור עקיבא פרדקין את מכון PHD INSTITUTE, מוסד אשר תחת ניהולו מייצג בישראל 26 אוניברסיטאות מוכרות מרחבי העולם. המכון מספק ליווי אישי לסטודנטים ישראלים בתהליך קבלת התואר לדוקטורט, תוך כדי שהותם בישראל. עד כה סיימו את לימודי הדוקטורט שלהם במכון כ-1500 בוגרים, וכיום לומדים בו כ-300 דוקטורנטים נוספים.

מעוניינים לקבל מידע נוסף? שלחו לנו הודעה

נגישות