עמוד הבית » שירבו ציטוטיך כרימון! (או : ציטוטי מקורות – מדוע הם חשובים?)

שירבו ציטוטיך כרימון! (או : ציטוטי מקורות – מדוע הם חשובים?)

בפוסט הנוכחי, נעסוק בחשיבות הציטוטים האקדמיים (בעבודת דוקטורט ובעבודות בתארים ראשונים) ונתייחס למספר שאלות נפוצות שעולות לגבי נושא זה. לבסוף, לאחר שנבין מדוע הציטוטים הם אחת השאיפות העיקריות עבור אקדמאים רבים, נאחל לכל קוראי הבלוג והסטודנטים של PHD Institute ריבוי ציטוטים – כרימון.

ישנן 3 סיבות עיקריות לציטוט של מקורות:

  1. הכרה וביסוס תיאורטי – רעיונות, תפיסות ותיאוריות הם פרי המחקר. כל רעיון, שמתגבש ע"י חוקר, במיוחד בעבודה אקדמית, חשוב שישען על רעיונות, תיאוריות ותפיסות הקיימות בעולם האקדמי עד לאותו שלב. החוקר צריך להישען על תיאוריות אלה, שגובשו על בסיס מחקרי, להבדיל מרעיונות שהינם פרי "תחושות בטן" ו"הרגשה". כל רעיון בעבודה אקדמית חייב להתבסס על ציטוט של מקורות קודמים. ככל שהרעיון ייתמך ע"י מקורות ביבליוגרפיים וציטוטים, כך ייחשב למבוסס ואמין יותר. מעבר לכך חשוב גם לציין, שחוקרים רבים מבצעים את המחקר שלהם, על מנת לקבל הכרה והערכה בעבורו. עצם הציטוט, הוא הדרך של הכותב, להכיר ברעיון או בתפיסה של חוקר. על כן, אקדמאים רבים שואפים להגדיל את מספר הציטוטים שיש להם לגבי מחקרים וחוקרים אחרים, זאת, על מנת להעצים את החשיבות שלהם בספרות המחקרית ואת התרומה שלהם לעולם המחקר האקדמי. לכן, יהיה זה לא מקובל ואף בניגוד לכללי האתיקה המקובלים, לכתוב דבר מה בעבודת דוקטורט (או בכל כתב אקדמי אחר), להזכיר רעיון שנכתב ע"י חוקר אחר, ומבלי לציין אזכור לגבי הכותב המקורי.
  2. מעקב – הציטוט הכרחי וחשוב על מנת שהחוקר יוכל לעקוב אחר התפתחות המחקר שלו. במידה וכלל הכותבים/ חוקרים משתמשים כראוי בכללי הציטוט, יוכל החוקר (או כל אחד אחר) לעקוב באופן מדוייק אחר התפתחות המחקר בתחום. נושא זה, ימנע כפילויות וטעויות לאורך חיי המחקר השונים. לכך יש חשיבות רבה מבחינה אקדמית.
  3. תימצות ומיקוד – הכותב החוקר אינו יכול לכתוב את כלל הרעיונות המוצגים בעבודת הדוקטורט שלו, את הדרך בה הגיע אליהם, הבסיס שלהם והמשמעויות הנגזרות מכך. על כן, הוא יכול להזכיר את הרעיון הכללי (או את שנדרש לו במאמר זה), ולצטט את המקור כראוי. הקורא שיבחר להעמיק בנושא, יוכל לקרוא את המקור באופן מפורט ולהבין באופן מעמיק יותר את הנושא, על היבטיו השונים.

ישנן סיבות נוספות, משמעותיות פחות לציטוט ראוי של מקורות, אותן לא נפרט בפוסט זה.

אנחנו נשאלים פעמים רבות שאלות שונות בנושא הציטוט. נציין, כי לכל מוסד אקדמי ולכל מנחה לדוקטורט יש את הכללים וההנחיות הספציפיים שלו. עם זאת, ננסה להביא את השאלות הנפוצות לצד מענה עליהן.

מה נדרש לצטט ומה לא?

כל רעיון, תפיסה, מחשבה, קונספט, נתון או קביעה שמוזכרת בעבודת דוקטורט, או בכל עבודה אקדמית אחרת, שמקורו הוא לא הכותב, נדרשים להיות מצוטטים. זאת, פרט לידע משותף (Common Knowledge). הדבר נכון גם כאשר הרעיון לא נכתב באותן מילים באופן (במקרה זה ידרשו גם מרכאות "…" ובציון המקור).

בעבודת דוקטורט לא יכולים להיכתב ניסוחים כגון, "מחקרים רבים מצביעים ש…", או "מספר תאונות הדרכים בישראל בשנת 2015 הוא …" בלא שתהיה הפניה מדוייקת למקורות הרלוונטיים מהם נלקח הנתון או הרעיון.

מה נחשב ידע משותף?

אין הגדרה ספציפית למהו ידע משותף. עם זאת, ידע שהוא נתון לכל מעבר לכל ספק ולא היה נדרש שיתוף ידע של אדם אחד, הוא ידע משותף. לדוגמה, ניתן לכתוב שישנם 4 אוקיינוסים. זהו ידע משותף. אלא אם כן, המחקר שלי עוסק בנושא הזה ומצביע על התפיסות השונות וההגדרות השונות של החוקרים בתחום ואז אצטרך לבסס את המידע הזה. על כן, אנו רואים, שגם ידע משותף משתנה בין נושאי המחקר השונים.

בכל מקרה, אם אנו מתלבטים באם נדרש ציטוט או לא, עדיף להוסיף אותו ולהסתכן בהוספה מיותרת, מאשר להחסיר אותו ולהסתכן בהשמטה פושעת.

האם אפשר לקבוע דברים ברורים כדרך התבטאות, כגון, "נשים רבות סובלות מאלימות במשפחה"?

לא, הצהרה כזו דורשת הוכחה, גם אם היא (לצערנו במקרה הזה) ברורה לכל. יש צורך לעגן את הקביעה בנתונים וכו'.

האם אני צריך לצטט את עצמי?

כן, במידה ואתה משתמש בידע שנכתב בפרסום קודם שלך. בכל מקרה אנשים מנסים להגדיל את הציטוטים שלהם ועל כן, הם עושים זאת בכל אופן.

אם אני משתמש באותו מקור לאורך כמה פסקאות/ עמוד בעבודת הדוקטורט שלי, באיזו תדירות אני צריך לצטט?

אין תדירות מסויימת ומדויקת, כל עוד זה ברור לקורא, והוא יכול לעקוב לאורך כל אותן הפסקאות מהיכן הרעיון/ הקביעה.

אפרופו ציטוט, ולמרות שזהו אינו פרסום אקדמי, פוסט זה התבסס בחלקו על מסמך מעת ג'ודי האנטר ממכללת גרינל – http://web.grinnell.edu/Dean/Tutorial/EUS/IC.pdf.

אנו מאחלים לכל קוראי הבלוג, לכל הסטודנטים הפעילים של PHD Institute וגם לאלו שבדרך, שנה טובה, מתוקה ופורייה מבחינה אקדמית. מי ייתן שתהיו למצוטטים ולא למצטטים ושציטוטיכם ירבו כזרעו של רימון בשנה הקרובה…

יש לך שאלות נוספות בנוגע לציטוטים?

שתף אותנו ואלוהי האקדמיה יהיה איתך לנצח.

Picture of פרופסור עקיבא פרדקין

פרופסור עקיבא פרדקין

בשנת 1998 הקים פרופסור עקיבא פרדקין את מכון PHD INSTITUTE, מוסד אשר תחת ניהולו מייצג בישראל 26 אוניברסיטאות מוכרות מרחבי העולם. המכון מספק ליווי אישי לסטודנטים ישראלים בתהליך קבלת התואר לדוקטורט, תוך כדי שהותם בישראל. עד כה סיימו את לימודי הדוקטורט שלהם במכון כ-1500 בוגרים, וכיום לומדים בו כ-300 דוקטורנטים נוספים.

מעוניינים לקבל מידע נוסף? שלחו לנו הודעה

נגישות